יודאיקה ואומנות יהודית

אומנות הינה ביטוי חיצוני ויצירתי לרגש, דמיון, השראה וחזון שנחה על האומן. רצון שמפעם בליבותיהם של אומנים יהודים רבים. ולכן, אומנות יהודית הינה אומנות הנותנת ביטוי להלך הרוח היהודי, לתרבות, לסמלים, לערכיה, לסממנים ולרצון לחזור ולשכון תחת כנפי השכינה. ביטויי אומנות בעלי סממנים יהודיים ניתן למצוא כבר מלפני 4000 שנה לפני הספירה. בתחילה התבטאה האומנות בעיקר בציורים ותחריטים שנעו סביב נושא סיפורי התנ"ך כאשר האומנים השונים השתמשו בחומרי גלם שיהיו להם באותה התקופה.

עם הזמן, למדו האומנים השונים להשתמש בחומרים חדשים שנוספו, התגלו או נוצרו. דבר זה השפיע גם על אופי האומנות היהודית, מתחריטים וציורים המייצגים סיפורים, החלו לייצר מוצרים יהודיים שימושיים כגון – כוס קידוש, מזוזות, מנורה, מגן דוד שעם הזמן הפכו להיות סמלים מובהקים בעולם התרבות היהודית, במקביל נוספו סמלים שקיבלו ביטוי אומנותי כגון – יונה המסמלת שלום, ובה נוח השתמש כדי לדעת שנגמר המבול, ובפיה כמובן – עלה של זית, סמל לשלום ביהדות.

כיום תחום היודאיקה – האומנות היהודית הינו תחום רחב מאד והוא כולל בתוכו שלל תחומי עיסוק שונים ומגוונים הכוללים, ציורים בעלי אוריינטציה יהודית – זמן הדלקת נרות של אם ובתה, זמן תפילה בבית הכנסת, ואפילו יהודים בטבע - ציוריים עוצמתיים בו נראה קטנותנו אל מול גודלו של האלוקים והטבע. פרט לציורים היודאיקה, האומנות היהודית אוצרת בתוכה גם מוצרים שונים כגון כוס קידוש, בתי מזוזות, סריגים ואריגים מיוחדים, כיפות, ואפילו תשמישי קדושה כגון תפילין, כולם הפכו בידי אומנים יהודיים ליצירות אומנות שחלקם אף שימושיות ליום יום. כאשר גם חומרי הגלם התרחבו והם כוללים היום משימוש בעץ זית דרך קרמיקה, מתכות שונות כמו כסף, זהב, ועד פלסטיק, זכוכית ועוד מגוון חומרים טבעיים מהטבע.

חשוב לזכור – היודאיקה, תופסת חלק נכבד במרחב של האומנות היהודית אך דווקא בזמן האחרון האומנות היהודית התרחבה לעוד תחומים חדשים ומעניינים בהם קמו אמנים חדשים, צעירים וותיקים שהוסיפו צבע וגוון חדש לעולם התרבות היהודי. דוגמה טובה לכך היא עולם הזמר ושירה - בזמן האחרון, ישנה מגמה של חזרה למקורות היהודיים בשירה. אומנים יהודיים רבים, גם כאלו שלא מגדירים עצמם דתיים מצאו את היופי של הטקסטים מהמקורות, מהתנ"ך ועד משוררים בעת החדשה (רבי יהודה הלוי, וכו') . את הטקסטים האלו הם הלחינו לרוב בעיבוד אתני תוך שימוש בכלי נגינה מסורתיים. וכך, בעזרת מוסיקה, שפה עולמית שנוגעת במיתרי הרגש וחיבור שלה למלל יהודי אותנטי קיבלנו זרם חדש באומנות היהודית, שירה אתנית, המייצגת שורשים וחכמה עתיקה. שירה שקרבה חזרה את המקורות אל העם שזה מצדו קיבל אותם באהבה גדולה.

וכך, האומנות היהודית עשתה כברת דרך ארוכה, התפתחה והתרחבה עם השנים לכיוונים חדשים. ומה שיפה שאומנות זו כל הזמן ממשיכה להתפתח ולגוון, מוצאת נושאים חדשים, חומרים חדשים, תחומים חדשים להגיע למקומות חדשים תוך כדי שימור המקום הישן. בין אם זאת כוס קידוש מעוצבת, בית מזוזה שתלוי על קיר הדלת ומפעים את לבבות האנשים הנכנסים דרכה, ציור שמן המצליח להעביר לך אוירה של בית כנסת בזמן תפילה או טבעת זהב בצורת מגן דוד מיוחד. האומנות היהודית משקפת למעשה את ההתפתחות של העם היהודי כולו, בדיוק כמו בהלכה – הולך ומתפתח.